ימקו-ידפז תעשיות בע"מ נ' אלון

החלטה

1.בפניי התנגדות לביצוע של שיק, על סך של 98,000 שקלים.

המדובר בשיק שהוגש לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל על ידי המשיבה, לאחר שניתן לה על ידי המבקש.

המבקש הוא חקלאי שביקש לשכור חממות ממר עמוס פרי (להלן: "עמוס") אשר רכש חממות מהמשיבה וככל הנראה נקלע לקשיים. אין מחלוקת בין הצדדים, שסוכם שהמבקש ישלם חלק מחובו של עמוס למשיבה בסך של 256,000 ₪. לצורך זה נתן המבקש חמש המחאות כאשר שתיים מהן נפרעו וההמחאה נשוא הבקשה דנן, בוטלה.

לטענת המבקש הגיש אשר הגיש התנגדותו לביצועו של השיק, יש לקבל ההתנגדות לביצועו מהטעמים הבאים:

לטענתו מדובר בשיק שניתן בין צדדים קרובים לשטר, ומשכך חלים דיני החוזים. המבקש טען, כי התמורה נכשלה שכן המשיבה התרשלה בבניית חממה.

כן טען המבקש, כי רשאי לקזז הנזקים שנגרמו לו לגרסתו, בסך של כ – 862,500 ₪.

לטענתו, המשיבה עוסקת בבניית חממות והוא עובד כחקלאי, ובעקבות הצלחת עסקו, גידול תוצרת חקלאית אורגנית, ביקש להגדיל את היקף גידוליו ופנה אל מר עמוס פרי (להלן: "עמוס") שישכיר לו חממות שבבעלותו.

לטענתו, אחת החממות נרכשה מהמשיבה ולנוכח פיגורים בתשלומים של עמוס עבור רכישת החממה מהמשיבה, הגיע עם עמוס להסכם, לפיו עמוס ישכיר לו את החממות, ואילו הוא המבקש, יישא בתשלומים למשיבה בגין עלות החממה, גם תשלומים שבפיגור וגם תשלומים עתידיים.

משכך נטען, שהמבקש נפגש יחד עם עמוס עם מנהל המשיבה, וסיכם עימו, שהוא יקבל את החזקה בחממות, יבצע בהם את הגידולים, ואילו המשיבה לא תפעל נגד עמוס ובמקביל המבקש יפרע את חובותיו של עמוס למשיבה המגיעים לסכום של 256,000 שקלים, השווה לדמי השכירות המגיעים לעמוס לשנתיים.

משכך מסר למשיבה 5 המחאות, וקיבל את החזקה לחממות, לגרסתו, לאחר כשבועיים החלו להישלף ניילונים מפרופילי הנעילה בחממה שהוקמה על ידי המשיבה. לטענתו, תיקן מיד את הפרופילים, אך לא עלה בידו להדביק את קצב קריעת הניילונים.

משפנה אל עמוס הודיע לו האחרון שהבעיה הייתה ידועה למשיבה שהתחייבה לטפל בה, ואף מהנדס מטעמה ביקר במקום. לגרסתו, בסופו של יום טופלה הבעיה והגיעו פרופילי נעילה מתאימים רק בחודש אוגוסט 2010 וכתוצאה מכך הושחתו הגידולים אשר היו בחממה, ונגרמו לו נזקים עצומים.

המבקש צירף לבקשתו, חוות דעת שמאית של מר בנימין צבי, המפרטת את הנזק הכלכלי שלכאורה נגרם לו כתוצאה מהתרופפות היריעות אשר הותקנו על ידי עמוס, ובהתאם לחוות הדעת שצרף סך הנזקים עומד על 862,000 שקלים.

המבקש גם צירף חוות דעת נוספת יחד עם תצהיר משלים של מר אסקירה יצחק – אגרונום, אשר קבע בחוות דעתו שמדובר בחממה הסובלת מבעיות של השתחררות חוזרת ונשנית של יריות פלסטיק, שלא נובעת מהתבלות היריעה, והסיבה להשתחררות היריעה וחשיפת הגידול לפגעי מזג האוויר נובעת בין כשל החיבור בין היריעה לבין המבנה בשל אספקת פרופילים לכיסוי כפול, שאינם מתאימים לתכלית המבנה, שכן הפרופילים המקוריים שסופקו על ידי המשיבה כנטען בחוות הדעת לצורך הקמת בית הצמיחה (החממה) היו פרופילים שמתאימים לשיטת הכיסוי הכפול למרות שבפועל החממה לא כוסתה בכיסוי שכזה.

בסיכומיו הוסיף המבקש וטען, שמדובר בהמחאת זכותו של עמוס לקבל דמי שכירות לטובת המשיבה על חשבון חובו של עמוס, ולכן עומדות לו כל הטענות שעמדו כלפי הממחה.

כן טען לכישלון תמורה, מאחר ולא סופקו חממות מתאימות, ואף טען שעומדות לו טענות הגנה חוזיות כנגד המשיבה שהינה צד קרוב לשטר שכן לא עמדה בחובת הגילוי ולא הודיעה לו על קיומם של הליקויים בחממה.

2.מנגד טענה המשיבה, שדין הבקשה להדחות, לגרסתה פנה אליה המבקש לאחר שהודיע לה שבינו לבין עמוס נחתם הסכם לפיו שכר את החממות והתחייב לשלם לה את חובו של עמוס.

לטענתה, אין כל ראשית ראייה ולו לכאורה כי עמוס אכן המחה את זכויותיו למבקש, ומדובר בטענה שאינה מפורטת, שכן אין כל כוונה ברורה להעביר קניין בזכות מהממחה לנמחה.

כן טענה, שהזכות של עמוס לקבל שכירות מעולם לא הומחתה לה ועמוס והמבקש סיכמו במסגרת הסכם השכירות, כי המבקש ישלם את דמי השכירות למספר ספקים במקום לעמוס.

לטענתה המבקש הוא צד רחוק לשטר, אשר שילם למשיב חלק מחובותיו של עמוס בלבד, ואין בין הצדדים כל עסקת יסוד, שבמסגרתה נמשך השטר וההמחאה נמסרה על חשבון חובו של עמוס בלבד.